"תכנית מנדל לדוקטורנטים מצטיינים בחינוך" יצאה לדרך. לאחר תהליך מיון אינטנסיבי התקבלו לתוכנית ארבעה דוקטורנטים מבתי ספר לחינוך בארץ: אורן ארגז, גלית כדורי, עינת הד-מצויינים, ועליזה סיגל.

תוכנית מנדל לדוקטורנטים מצטיינים בחינוך, הינה תוכנית ייחודית, בניהולו של פרופ' מרדכי ניסן, שמטרתה לסייע לדוקטורנטים להשלים את כתיבת התזה, להעמיק את היכרותם עם שדה החינוך בישראל לגווניו ולגבש את זהותם המקצועית כאנשי חינוך.

לשלב האחרון של תהליך הבחירה הגיעו ששה מועמדים. בשלב זה התקיים "מרתון הרצאות" שבו הציגו המועמדים את תכנית המחקר שלהם בפני וועדת הבחירה וקהל מוזמנים. הדוקטורנטים שהשתתפו ב"מרתון" ההרצאות במכון מנדל למנהיגות, נמצאים בשלב כתיבת התזה וסיימו את איסוף החומרים ו/או הנתונים לעבודתם.

הדוקטורנטים שזכו להתקבל לתוכנית מנדל מגיעים מהקשת הרחבה של האקדמיה ובעלי עשייה מגוונת בתחום החינוך: 

אורן ארגז, דוקטורנט במגמה לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' פיליפ ווקסלר, סיום את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית בחוג לגיאוגרפיה וב"א כללי במקביל למד גם בבי"ס רימון למוזיקה בת זמננו במסלול ביצוע ג'אז ופנה להשלים את לימודי הדיפלומה במוזיקה לתואר ראשון נוסף בברקלי קולג' אשר בבוסטון, בהצטיינות יתרה. משנת 2003 עוסק במלאכת העשייה החינוכית כמורה וכמנהל. (לצפייה בקטע הוידאו)

עינת הד-מצויינים, החלה את לימודיה לתואר דוקטור במטרה לחקור לעומק את החסמים הרגשיים של תלמידים בבואם להתמודד עם מקצוע המתמטיקה בהנחיית פרופ' אנה ספרד מאוניברסיטת חיפה. בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ותואר שני בייעוץ חינוכי באוניברסיטה העברית, בהצטיינות יתרה. כיום משמשת כרכזת הטיפול בפרט, חברת הנהלה ויועצת בתיכון לאומנויות בירושלים. (לצפייה בקטע הוידאו)

גלית כדורי, כותבת את עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' חנן אלכסנדר, שמטרתה לבחון את היסודות הפילוסופיים של מחקר חדשני בחינוך. גלית בעלת תואר ראשון במסלול כלכלה, מדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן ומוסמכת בהצטיינות מטעם הפקולטה לחינוך. (לצפייה בקטע הוידאו)

עליזה סיגל, היא דוקטורנטית במרכז מלטון לחינוך יהודי של האוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' מנחם הירשמן וד"ר צבי בקרמן. בעלת תואר ראשון במדעי היהדות ובפילוסופיה, ותואר שני במקרא מישיבה אוניברסיטה בארה"ב וכן תואר יועצת הלכה. עליזה זכתה בפרס Emerging Scholars Award של ה-Network for Research in Jewish Education 2009, וכן במילגת הצטיינות מורחבת מטעם מרכז מלטון לחינוך יהודי לשנת תש"ע. (לצפייה בקטע הוידאו)

המועמדים שזכו במלגות מנדל, ייהנו ממלגת מחיה בסך 84,000 ₪ למשך שנה, ומתקציב ספרים והשתתפות בכנסים בארץ ובחו"ל. הם יקדישו יום בשבוע לתכנית מיוחדת להם שתכלול מפגשים עם אנשי עיון, מחקר  ומעשה הקשורים בתחום החינוך וכן סיורים במוסדות ובארגוני חינוך.

אורן ארגז; על שילוב מדע היוגה בחינוך מערבי : לקראת חינוך "לא-דואלי" לאושר.. החלק הראשון של ההרצאה הוא טיעון לוגי (חלקי-מפאת קוצר היריעה) בעקבות שיח ה"חינוך ההוליסטי"  כי מטרת החינוך היא אושר ומטרה זו לא תושג על ידי החינוך המערבי שהינו חינוך קרטזיאני מונחה שכל בלבד  בניגוד לאתוס מערבי זה, מציע חינוך לתפיסת ה"חוויה האנושית לסוגיה" כפי שמתארה הבודהה, כמנגנון פסיכו-פיזי במונחים הודיים) הוא ,avidya - שהאדם נתון בו מבלי דעת. הבודהיזם מייצג כאן דוגמא לאתוס של היוגה במובנה הרחב  אשר החינוך לאורו יהא חינוך שמטרתו מיגור הסבל/אושר. החלק השני של ההרצאה עסק במגמת המחקר כניסיון לעורר את החינוך המערבי מתרדמתו הדואליסטית.

פסקל בן עוליאל; מנהיגות סף בצוותי ניהול: חקירת המנבאים וההשלכות של פעולות פנים וחוץ של מנהלי בית הספר ברמת הפרט, הצוות והארגון. הגישות המסורתיות בניהול בתי ספר הציעו כי תפקידו של מנהלי בית הספר מתמקד בעיקר בתהליכים הפנימיים של בית הספר. אולם על פי הגישה המערכתית הטוענת כי ארגונים יכולים להתקיים אך ורק באמצעות יחסי חליפין עם הסביבה החיצונית, ניהול גבולות בית ספר הפך להיות תפקיד חשוב של המנהל. המחקר הנוכחי עוסק במנהיגות סף של מנהלי בית הספר. לשם כך, מתמקד המחקר בפעולות גבול של המנהלים, המתייחסות לפעולות פנים, המוגדרות כהתנהגויות מכוונות לניהול התהליכים הפנימיים המתרחשים בתוך גבולות הארגון (למשל: בחינת צרכי הארגון); ולפעולות חוץ, המוגדרות כהתנהגויות המכוונות לניהול הסביבה החיצונית. מלבד תפקידו כראש הארגון, מנהל גם עומד בראש צוות ניהול דבר שהופך את תפקידו למורכב יותר.

עינת הד-מצויינים; קשרי גומלין בין חשיבה, רגש ואינטראקציות בין-אישיות בכיתת מתמטיקה: תהליך הלמידה כפעילות משולבת של בניית עצמים מתמטיים ובניית זהויות המשתתפים מה מעכב למידת מתמטיקה בבית הספר ומה מסייע בעדה? שלושה גורמים - חשיבה, רגש ותהליכים חברתיים הוכרו כבעלי חשיבות, אולם זרמי המחקר אשר חקרו אותם עד כה מעוגנים בהנחות אפיסטמולוגיות ואונטולוגיות שונות ובוצעו בטכניקות שונות בתכלית. מטרת העבודה היא להשתית את שלושת סוגי החקר על מערכת מושגית אחת ולבנות עבורם מערך כלים אחיד.

גלית כדורי; פילוסופיה של המחקר הנרטיבי בחינוך המחקר שיוצג הינו מחקר פילוסופי שתכליתו לבחון גישה מחקרית חדשנית בחינוך המכונה "מחקר נרטיבי". מחקר נרטיבי מובחן מצורות חקירה איכותניות אחרות בכך שהוא מדגיש את הייחודיות והפרטיקולריות של הקיום האנושי. עבור מצדדי הגישה הנרטיבית, ניתוח סיפורי חיים של אנשי חינוך מאפשר ללמוד על הפרקטיקה החינוכית בצורה מעמיקה, תוך השמעת קולם של העוסקים במלאכת החינוך. כיוון שסיפורים הם עניין סובייקטיבי, עולה השאלה כיצד ניתן ליצור ידע מסיפורי חיים? ובכלל, מהי ההצדקה לקבלת הידע שעולה מחקירה נרטיבית כידע משמעותי ובעל תוקף? לאיזו אמת שואף החוקר החינוכי במסורת הנרטיבית לגלות ומה משמעותה? ומהם התנאים ליצירת מחקר נרטיבי בחינוך הנחשב "אמיתי" ו"טוב"?

עליזה סיגל; ריבוי קולות וריבוי דרכי השיח בשיעור לתלמוד בישיבה תיכונית: חקר מקרה אתנוגראפי. התלמוד הוא טקסט רב-קולי, אליו מצרפים לומדיו המסורתיים פרשנות של קודמיהם ושלהם. בהוראת התלמוד במסגרת בית-ספרית, משתתף התלמיד בתהליך חיברות אל תוך קהילה מסויימת ובהבניית זהות של לומד גמרא, ובה בעת מַבנה זהות של תלמיד בהקשר של כיתה. הרצאה זו באה לחקור את האינטראקציה בין דרכי השיח המנוגדות לכאורה של התלמוד מחד ושל הכיתה מאידך. מחקר זה בשיעור תלמוד בישיבה תיכונית מבוסס על שיטות מחקר אתנוגראפיות, תוך כדי שאיבת כלים מתחום חקר השיח. העבודה נאחזת בתיאוריות חברתיות של הלמידה, ויוצאת מתוך גישה המייחסת תפקיד מרכזי לשפה בהבניית המציאות.

מסארוה-סרור אפנאן; אזרחות נשים וידע- נשים מאום טובא צורכות תוכניות העשרה עבודת הדוקטורט עוסקת מזווית חדשה בהצטלבות בין ידע, מגדר ואיסלאם. נושא זה נבדק מצד אחד, לבין פרקטיקות וידע ,"new age" באמצעות חקר הזיקה בין פרקטיקות וידע המכונים אסלאמי, מצד שני, כפי שהיא מתגלמת בתוכניות המיועדות לחינוך נשים מוסלמיות-מסורתיות. לתוכניות המיובאות לכפר על ידי גורמים שונים (ישראלים-יהודים, פלסטינים וכו') נחשפות נשים בכפר אום-טובא - כפר עני ודל משאבים במזרח ירושלים.

חברי ועדת הבחירה הם:
פרופ' אבי ברמן, ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון
ד"ר אלי גוטליב, מנהל מכון מנדל למנהיגות
גב' אנט הוכשטיין, נשיאת קרן מנדל-ישראל
ד"ר איריס טבק, המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' מרדכי ניסן (י"ור ועדת הבחירה), המנהל האקדמי, מכון מנדל למנהיגות
פרופ' אנה ספרד, החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה
ד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך
פרופ' לי שולמן, אוניברסיטת סטנפורד